לצייר מהזיכרון

לצייר מהזיכרון הוא סרט תיעודי קצר שחושף פרטים אינתימים מהחוויה האישית של האמן הפלסטיני עבד עאבדי ובני משפחתו מהנכבה הפלסטינית דרך יצירות האמנות שלו.

עבד כאמן ומחנך מקדם בעקביות את התרבות הערבית בישראל כבר למעלה מ- 40 שנה. תרומתו לתרבות הוויזואלית של המיעוט הפלסטיני בישראל היא חסרת תקדים. בשנת 1964 נסע ללמוד בדרזדן ובשובו לחיפה בשנת 1971 מונה למעצב הגרפי הראשי ולאייר של עיתון "אל-איתיחאד" וכתב העת הספרותי "אל-ג'דיד", שהיו בזמנו הפלטפורמות העיקריות של התרבות והחברה הערבית. אז עאבדי יצר מאות איורים והדפסים - תמונות של פליטים, גלות ומולדת - שרובם איירו את יצירותיהם הספרותיות של אמיל חביבי, סלמאן נאטור, סמיח אל-קאסים ואחרים. דימויים אלה הם שעיצבו את הזיכרון החזותי הערבי של אירועים היסטוריים כמו הנכבה, מחנות הפליטים, הכפרים ההרוסים ואירועי יום האדמה, ומכאן השפעתם המשמעותית של העבודות על הזיכרון הקולקטיבי של המיעוט הפלסטיני בישראל.

ה"נכבה" הפלסטינית (שמשמעותה הממשית היא אסון או קטסטרופה) התרחשה במלחמת פלסטין (מלחמת העצמאות) ב -1948 שבה כ 750,000 פלסטינים נעקרו מבתיהם, יותר מ -500 כפרים נהרסו במהלך המלחמה, ואילו פלסטין העירונית נהרסה כמעט לחלוטין. המספר המדויק של פליטים, שרבים מהם התיישבו במחנות פליטים במדינות שכנות, הוא עניין של מחלוקת, אך כ -80% מהתושבים הערבים ממה שהפכה לישראל (מחצית מסך הערבים של פלסטין המנדטורית) עזבו בגלל חייהם מאוימים. או גורשו מבתיהם.

עבד עבדי הוא אחד הפלסטינים שנעקרו עם כל בני משפחתו מנמל העיר חיפה במהלך הנכבה, חלק ממשפחתו כולל עצמו הצליחו לחזור לחיפה וחלק נשארו במחנות פליטים עד היום, אך ביתם נהיה בבעלות משפחה ישראלית-יהודית, וכל כספם ורכושם נגזל מהם על ידי המדינה, כמו רבים מהפלסטינים האחרים שנעקרו.

בימוי | סוהייר ח'ורי
צילום ועריכה | MMG

שפת הסרט: ערבית

תרגום: עברית

 

פנה שמאלה אל פלסטין

זר במולדת אבותי הוא סרט אקלקטי קצר, המקיף את הסכסוך הפלסטיני-ישראלי ממספר היבטים, והוא מציע לחשוב מחדש על אורח החיים בשטח הקטן והטעון (פלסטין / ישראל).


היותי ישות חסרת זהות מוגדרת הינה הוויה שמלווה אותי מאז ומתמיד בחיי. נולדתי בישראל אך אינני מרגיש ישראלי. וגם אם אני מגדיר את עצמי כפלסטיני, אמירה זו הינה מאוד טעונה ומסובכת עבור אחרים, כיוון שאין מדינה כזו במפה. הגבולות הפיזיים והמטאפיזיים שמנכיחים את העצמי מטושטשים עבורי.


כילד חלמתי שיום אחד אהיה חלק מתעשיית הקולנוע ההוליוודית. בבגרותי, בעודי חש צורך להתרחק מהכפר ולהרחיב את ההתעסקות שלי באמנות הקולנוע, עזבתי את הכפר בו גדלתי ועברתי לחיות בעיר חיפה. העזיבה את הבית והמעבר לעיר גדולה, שהחוקים בה רופפים יותר והתרבויות בה מגוונות, הציפו וחיזקו עוד יותר את השאלות שלי על שייכות, ומיקמו אותי בסיטואציה תמידית של להתאים את עצמי לרוב. חשתי עצמי במן מרחב ביניים, לא פה ולא שם. יחד עם זאת חשתי גם תחושות אחרות, כמיהה כנה להגשים את חלום הילדות, להשתלב בתרבות השולטת מסביבי ואף לבלוט בתוכה, בעודי מסתקרן וסולד ממנה. בניסיון למצוא את מקומי הטבעי, עד מהרה שוב איבדתי את תחושת המרחב והגבול. 


במהלך ארבע שנים, צילמתי את החיים סביבי כמו מלקט של רגעים מהיומיום. מתוך תחושה שיש לי תפקיד ואפילו שליחות; לצלם, לתעד, לערוך, ולספר את סיפורם של האנשים שחיים סביבי, ואת סיפורם של המקומות המשמעותיים עבורי. בלב הסרט שלי נמצאת מלאכת העריכה, שהיא למעשה הגדרת הגבולות והחיבורים שבין שוטים וסצנות, כמגדירות של המרחב הסיפורי. הסרט נערך ומוצג בסגנון אקלקטי ומרובד.

 

אלאבוקאתו

"לעולם לא ניכנע לזנות הישראלית שמנסה להציג את ישראל כקורבן... עלינו להתעסק יותר במאבק נגד הכיבוש הישראלי והאמריקאי ולא בהתקפה על המשטר הסורי... הדיקטטורה הסורית, הצפון-קוריאנית והאיראנית עדיפה עשרות מונים על הכובשים האמריקאים, הישראלים, ברית נאט"ו וכל המשת"פים הערבים שלהם, במיוחד במדינות המפרץ"
- מומחד נפאע.

 

אלאבוקתו הינו סרט דוקומנטרי קצר על חייו של האקטיביסת, משורר ואחד מהדמויות החשובות ביותר לקונפליקט הפלסטיני-ישראלי מוחמד נפאע.


הוא נולד למשפחה ממעד ביניים במצב כלכלי מעל לממוצע בכפר בית ג'ן אל ג'לילה, שהפך לכת ידועה. את לימודיו המשפטיים סיים בתיכון רמה, ולאחר מכן השלים את לימודיו באוניברסיטה העברית בירושלים לאחר שסיים את התואר הראשון בספרות ערבית ועברית. במהלך לימודיו האקדמיים עבד בחקלאות, הצטרף לנוער הקומוניסטי עד שמילא בתפקיד מזכ"ל איגוד הנוער הקומוניסטי בישראל משנת 1971 ועד לקבלת תפקידו כחבר כנסת במפלגת "חד"ש" בתחילת דרכו בשנת1990 במקומו של חבר הכנסת תאופיק זיאד עד תום כהונת הכנסת ביוני 1992, ולאחר מכן מילא את תפקיד מזכיר האסיפה הכללית של המפלגה הקומוניסטית בישראל בין השנים 1993-2002.

 

נפאע כמשורר, הוא עסק בנושאים רבים שקשורים קשר הדוק לאדמה, עד כדי אהבתו לארץ, שכן סיפוריו הרבים כאותנטיים ולבביים סובבים סביב נושא זה, ונפאע מתאר כל אטום באדמה עד כמה שהוא יכול ייאמר שהוא ארצי.

נפאע הצטיין גם בתיאור תושבי כפרו הדרוזי, בית ג'ן, בתיאור מעשיהם ואמונותיהם, מנהגיהם ומסורותיהם וכו'...

שפת נפאע בסיפורים מאופיינת בהיותה איכרים פשוטים ובמקרים רבים מקומית על ידי האינסטינקט והזרימה שלה, שכן זוהי שפתם של האנשים הפשוטים שמתאימה לאיכרים ולאדמה, ולכן אנו מוצאים אותו מצטט פתגמים פופולריים רבים.

 

מיהו גיבור

במהלך לימודיי במרכז האקדמי ויצו-חיפה, לקחתי חלק בקורס שנקרא "מחברות הכלא", במסגרת הקורס היינו נוסעים מדי שבוע לבית הסוהר שאטה הממוקם בעמק חרוד, סמוך לקיבוץ בית השיטה בצפון הארץ. שאטה הינו כלא לאסירים פליליים ברמה חמורה וגם כן לאסירים ביטחוניים.

בכל פעם שנסענו לכלא היינו יושבים במעגל, עשרה אסירים ועשרה סטודנטים ועם אותם אסירים שבחרו לקחת חלק בפעילות ביחד היינו מקריאים סיפורים שכתבנו במהלך השבוע. כמובן שאי אפשר להתנתק מהעובדה שתשעה מתוך קבוצת האסירים הינם ערבים, שבחרו לכתוב ולהביע את רגשותיהם בשפה זרה, שאינה שפת האם שלהם בטענה שקשה להם להתבטא ולדבר על רגשות בשפה הערבית. במהלך קריאת הסיפורים היינו מקליטים במכשירי סאונד את המפגש, כיוון שהחוק במדינה אוסר על צילום בתוך מרחב הכלא. לאחר סיום המפגשים נדרשנו ליצור עבודות בקבוצות מתוך החוויות שהיו לנו מול האסירים ומול הסיפורים.

 

מיהו גיבור, הינו סרט קצר שמעביר את החוויה המטלטלת שעברנו במפגשים בכלא שאטה, כך  שהסיפור בקריינות מורכב מארבעה סיפורים שנכתבו על ידי שני אסירים ושני סטודנטים/יוצרים שביחד מתאגדים ויוצרים נרטיב אחד, על מנת ליצור בלבול אצל הצופה, אם הוא חווה הזדהות בכל שלב בצפייה, לא תהיה לו אפשרות לדעת אם זה הסיפור של האסיר או של הסטודנט. והסרט בוחר לכוון את האור למי שלא ייצא לנו לפגוש במהלך המפגשים אך הנוכחות שלה מאוד שינתה ואפילו עיצבה את אופן תפישתנו לסיטואציה הנוכחית ולמציאות של חיי האסיר, האישה שחיה בלי בעלה וצריכה לגדל את ילדיה בכוחות עצמה ולהיות בשני תפקידים בו זמנית, האם והאב בין אם זה מתוך בחירה או לא כרצונה. ובכך השאלה החשובה, מיהו גיבור תהיה נוכחת לאורך הסרט,  והתשובה תהיה סובייקטיבית לצופה.

בימוי, צילום וכתיבת תסריט | יוני לוי, MMG

מונטאז' ועריכת צבעים | MMG

כתוביות : עברית, אנגלית